1.10.2017
מתי גרינברג / "על קו פרשת המים-צבעוני ההרים והגדילן המצוי"
ביאנלה ירושלים לאמנות,2017
בימים אלו נפתחת הביאנלה של ירושלים לאמנות, 2017. המסך עולה על 26 תערוכות ופרויקטים ברחבי ירושלים. נושא הביאנלה השנה הוא "פרשת המים". http://www.jerusalembiennale.org/biennale2017-1/
במסגרת הביאנלה מוצגת התערוכה של האמן מתי גרינברג – "על קו פרשת המים – צבעוני ההרים והגדילן המצוי".
http://www.jerusalembiennale.org/exhibitions2017/#/new-gallery-38/
בשנים האחרונות הוצגה התערוכה במחלקה למדעי הצמח במכון וייצמן למדע ברחובות, את התערוכה אצר דובר המכון, מר יִבְשָׂם עַזְגָּד. וכעת עברה התערוכה ל HUC* – היברו יוניון קולג' בירושלים.
בפרויקט זה יצר מ.ג. 4 כרכים של פורטפוליו אמן, כל אחד מהכרכים מכיל 9 דימויים של זוגות צמחים. בכל כרך מוצגים הצמחים בשעה אחרת של היממה – שחר, יום, דמדומים ולילה. כל זוג צמחי בר מציג צמח שטיפס מן השפלה אל גבעות ירושלים, וממולו – צמח בר מדברי, קוצני, שעלה מן הישימון. מבטו של הצופה העוקב אחר מבטו של האמן מגלה בעבודה זו את הקונפליקט בין הצמחים בעלי האופי השונה, את המאבק על ההישרדות. מאבק ההישרדות המאפיין את החיים בירושלים מאז הקמתה ועד היום.
התערוכה מציגה 36 דימויים של צמחי הבר, כמו כן מוצגים טקסטים המספרים את סיפורו של כל צמח, וקטעים מתוך הספר "סיפור על אהבה וחושך" של הסופר עמוס עוז, אשר שולבו בפרויקט.
וכך כתב האמן מתי גרינברג על ההשראה לפרויקט עתיר ממדים זה:
"צמחי הבר הנפוצים בירושלים ובסביבתה הם ההשראה שלי לעבודה הזאת. צמחים אלה מבטאים את רצף הקיום ההיסטורי ואת עצמת ההישרדות המאפיינים את עם ישראל בארץ ישראל.
צמחי בר הם צמחי בר. יופיים הוא בטבעם. הם לא נשתלו לתצוגה או לראווה ולא נעשה בהם שימוש לביטוי של רגשות או סמלים. צמחי הבר נמצאים בכל המקומות – בצדי הדרכים, בעזובות, על ובתוך הקירות, בשדות החשופים ובצל החורשות והיערות.
בירושלים ובסביבתה אוכלוסייה מגוונת של צמחי בר רבים: מהצבעוני הירושלמי החינני והעדין ועד הגדילן הקוצני המאיים בעוצמתו. במשך אלפי שנים התגלגלו לאזור זה צמחים שבאו מאסיה התיכונה, מאסיה הקטנה, מאפריקה, מדרום אירופה ומחופי ואיי הים התיכון. כל אלה הסתגלו לתנאי החיים בהרי ירושלים – מקיץ שדוף שמש וחום, ועד לילות חורף קפואים; מעונות גשם ועד בצורת, וגם בימים של סתיו ירושלמי ואביב ישראלי שאין נפלאים מהם.
באחד מסיורי בירושלים, מלווה בידידתי מאירה, ירושלמית וותיקה, ביקרנו בגן הבוטני בגבעת רם, ביום קיץ לוהט וחם. בדרכנו לשער היציאה יצא לקראתנו גבר שהחזיק את כובעו בידו. בחוצפתי הטבעית פניתי אליו ואמרתי לו: "ביום חם כזה חובשים את הכובע". "אתה צודק" ענה האיש, חייך ושאל "ומה אתם חושבים על הגן הבוטני?"… "אני חושב שהושקעו בו מחשבה ועבודה רבה שהפכו את המקום למיוחד" עניתי. "ובכן, אני האיש מאחורי המחשבה והעבודה שבנו את המפעל הזה" אמר ד"ר מיכאל אבישי, מנהל הגן הבוטני שבגבעת רם. מהפגישה הזאת נרקמה ידידות שתוצאתה היא העבודה הזאת.
בפגישה השניה עם מיכאל אבישי סיפרתי לו את הרעיון: להפיק פורטפוליו של צמחי הבר כמטפורה של הישרדות העם, וירושלים. הצגת המטפורה של העם השב לארצו. מפגש של צמחיית השפלה עם צמחיית המדבר והן מתמזגות זו בזו בהר הצופים בירושלים. בשיחה זו הביע מיכאל אבישי את התלהבותו מהפרויקט, והסכים לעזור לי לבחור את הצמחים שיבטאו את המטפורה – להציג, לתאר ולהסביר כל צמח למקורו ולעניינו.
קראתי את ספרו של עמוס עוז – סיפור על אהבה וחושך – המתאר ביד אמן, תיאור מופלא של ימי ילדותו בירושלים. ביחוד משכו את ליבי תיאורי השבת, הצרובים בזכרוני מימי ילדותי, מסופי שבוע בהם ביקרתי עם אמי, ואחותי ליאורה, את קרובי משפחתנו בתלפיות, סמוך כל כך לביתו של הסופר שי עגנון, הנזכר לטוב בספר. עמוס עוז הצליח בכתיבתו לתאר את זכרונותיו עד כדי התרגשות; כך עלה הרעיון לבקש רשותו לשלב קטעים מהסיפור הנפלא על אהבה וחושך בפורטפוליו הזה.
בעבודת הגרפיות שהוצאתי לאור, לאורך השנים, תמיד שלבתי כתבים של משוררים, של סופרים ושל מחזאים. הכתבים האלו היו תמיד במקביל לעבודה הגרפית. הגרפיקה לא תארה את הכתוב, הכתוב לא תאר את הגרפיקה. הכתבים נבחרו על פי ההיגיון וההשראה, שהתחברו עם הגרפיקה בדמיוני ובהיגיון שלי – ובתקווה שיתקבלו על ידי כל מי שיצפה בעבודות האלה וימצא את הקשר לירושלים ולארץ".
מתי גרינברג, בת-ים, 2008
ברשימת התודות המלווה את העבודה צדה עיני תודה מיוחדת של האמן לבנו, הארכיטקט דוד בן גרינברג, לו מודה אביו על כישורי המחשב שלו, כמו גם לסבלנותו ולחוש ההומור שלו. דוד עזר לארגן את רישומי הדימויים הראשוניים של צמחי הבר לקולאז' על גבי מסך המחשב. מ.ג. הגיע לפרויקט זה עם ניסיון עצום בשיטות תחריט של המאה התשע-עשרה, טכניקות של חיתוכי עץ ושל הדפסי משי. הוא היה סקרן לראות מה ניתן להשיג בטכניקות תכנה עדכניות ובשיטות של הדפסה דיגיטלית.
בביצוע פרויקט זה, שהודפס ב"הדפס אמנותי ירושלים", בניצוחו של יאיר מדינה, הרחיב האמן את גבולות הביצוע של עצמו, ומאז יצר עבודות רבות באמצעות טכניקות דיגיגרפיות של המאה העשרים ואחת.
לינק לווידאו קצר המתאר את הפרויקט – "על פרשת המים – ירושלים: צבעוני ההרים והגדילן המצוי".
https://youtu.be/6yKjL1ibFhE
בהמשך לנקודת המבט של מ.ג. מעניין ללמוד על אמצעי ההישרדות שפיתחו צמחי הבר. בהמשך מובאים לדוגמא סיפוריהם של שניים מתוך שמונה עשר צמחי הבר המוצגים בפורטפוליו – חרחבינה מכחילה ונורית ירושלים. טקסט – ד"ר מיכאל אבישי.
חרחבינה מכחילה / Eryngium creticum
השם העברי של הצמח הקוצני הזה מתייחס לשורש "חרב" במשמעות של יובש. השם מציין גם את צבעו הקיצי הכחול. בתחילה נחשב מקורו של הצמח באי כרתים, ומכאן שמו המדעי.
מחזור החיים של החרחבינה מתחיל בחורף, בשושנה ירוקה ועסיסית של עלים, בעקבותיה צומח ניצרון קוצני עם ענפים ופרחים. השורשים והצימוח החורפי החדש והרענן אכילים, אולם הצימוח המאוחר שמתפתח במשך העונה הופך מר, וזו דרכו של הצמח להבטיח את הישרדותו מפני שיני העיזים והכבשים. עם תחילת העונה החמה הופך גונו של כל הצמח לסגול-כחול מתכתי עז ומזהיר מפני אכילה.
טעמה של החרחבינה דומה לטעם הפטרוזיליה, אליה קרובה החרחבינה מבחינה בוטנית. החרחבינה משמשת תחליף טוב למרור של ליל הסדר. הכפריים הערבים מבשלים את עלי החורף וממליחים אותם לפני אכילתם, את השורש הבשרני מבשלים עם סוכר לממתק.
דיוסקורידיס, במאה הראשונה לפנה"ס, ומאוחר יותר המרפאים בעשבים של ימי הביניים העריכו מאד את החרחבינה – כסגולה לריפוי עצירות ומכאובים אחרים. גם ברפואת הצמחים המודרנית, מיצי החרחבינה מומלצים לריפוי מחלות עור.
נורית ירושלים / Ranunculus millefolius
בסוף החורף ובאביב, אחד הצמחים הבולטים יותר לעין, היא נורית ירושלים. צמח עם פרחים צהובים, גדולים יחסית, על גבעול זקוף וקשיח. הנורית שורדת משנה לשנה באמצעות ציצת שורשים מעובה וכסות צפופה של שערות אפורות-מלבינות, המחזירות את חום השמש ומקטינות את אבדן המים מהצמח. התאמה נוספת למטרה זו היא המערכת הטבעית של עלים מנוצים (דמויי נוצה) מחולקים, המעניקים לצמח את שמו המדעי שפירושו – 'נורית-אלף-העלים'.
נורית ירושלים היא צמח עונתי מובהק הרדום במשך רוב הקיץ החם. ניצני הצמח חבויים מתחת לפני הקרקע, ורק אחרי שראשית הגשמים הרוותה את הקרום העליון של הקרקע – מתחיל מחזור צימוח חדש. בחצי הראשון של החורף הנורית אוגרת מהקרקע, בציצת השורשים המעובים, חומרי מזון. עמוד התפרחת מתחיל להתארך בינואר, ועונת הפריחה העיקרית מתחילה במרס – כאשר הלילות מתקצרים והימים מתחממים."
ביקור בתערוכה
הביאנלה מתקיימת 1.10 – 16.11
תערוכות הביאנלה תהינה פתוחות בחול המועד סוכות (8-10 באוקטובר) בין השעות 10:00 ו-17:00
אחרי סוכות בימי שלישי בין 9:00 ל-17:00 ובימי שישי 9:00 עד 13:00.
"היברו יוניון קולג'" הוא מקום מקסים לסיור. בנוסף לתערוכה הנוכחית, מומלץ להיכנס לגן הפנימי ולראות את שלושת שערי הברונזה שיצר מ.ג. בשנת 1985 לבניין שתכנן האדריכל משה ספדי, ואת "יונת ירושלים" – תבליט ברונזה המשוקע ברצפת הבמה הצופה אל חומת העיר העתיקה ומגדל דוד.
כמו כן מוצגות ב HUC שתי תערוכות נוספות – "צחוק הגורל – כלים לנרות נשמה ולנרות זיכרון באמנות יהודית עכשווית של אסכולת בצלאל" ו"אותות דשמיא".
שווה ביקור!
HUC* – היברו יוניון קולג' (Hebrew Union College (Rau Building, ירושלים –
מרכז להכשרה רוחנית ומקצועית ליהדות הרפורמית.
רחוב דוד המלך 13, ירושלים. http://huc.edu/node/3694#
www.matygrunberg.com
השארת תגובה