זיכרונות רדופים / Haunted Memories – מתי גרינברג, תערוכה
"אף פעם לא ידעתי מתי זיכרון רָדוּף יצוף וילכוד אותי…" הרשימות האחרונות שפירסמתי עסקו בקשר המקדוני של מתי ג., בסיפור
"אף פעם לא ידעתי מתי זיכרון רָדוּף יצוף וילכוד אותי…" הרשימות האחרונות שפירסמתי עסקו בקשר המקדוני של מתי ג., בסיפור
6.2.2016 עם לַיִל, בתום הטקסים והמפגשים המרגשים, מתי G. ואנוכי עמוסי חוויות, נוחתים, בחדרנו המרווח והנקי במלון "הבית הלבן" במרכז
"אָקוֹ גוֹבוֹרִיש פּוֹלָאקוֹ יָה טְרָזוּמֶם" – אם תדבר לאט אני אבין… תל-אביב, איסטנבול, סקופיה (Skopje), בירת הבירה של *מקדוניה. אנחנו נופלים
הסיפור הזה מתחיל מזמן. ממש מזמן, למען הדיוק – 4.3.1943. ואפשר גם כשבועיים קודם לכן כאשר סניורה דוֹנָה קִמְחִי, שהייתה
"אני צריכה מגפיים חמים" אני אומרת למתי G. "אפשר לחשוב שאנחנו נוסעים לאלסקה" הוא עונה, "בסך הכל מקדוניה." "מינוס שלוש
יוּלְצִ'י מִיצִ'ינַלְס אוהבת לטייל ברחבי העולם. במסעותיה היא נוהגת ללקט חפצים מוזרים ובלתי-שימושיים. כך התגלגל לביתם לוכד-חלומות שהביאה משבט אינדיאנים
התחלה התאהבתי בבית העתיק והיפהפה שניצב בפסגת הגבעה עליה פרושה יפו העתיקה. יפו של האמנים שבילדותי היינו משוויצים בה לפני
אני שולחת לחברתי סרטון קצר של נכדתי. בווטסאפ, אלא מה? בסרטון, כמו בכל הסרטונים של כל הנכדים (וכל החתולים) בעולם,
בפעם הראשונה בכיתי נורא. בפעם השנייה בכיתי נורא. בפעם השלישית בכיתי נורא. אחר כך ניטלה מהחפצים רוח החיים של אבי
שלושה ספרי אמן של היוצר המוערך מתי גרינברג העוסקים במבט עכשווי על שלושה סיפורים גדולים מעולם היהדות מוצגים בימים אלו