צְחוֹק שֶל מְכָשֵפוֹת / שֶלִי שֶלוֹ שֶלָנוּ
כשהייתי בת שבע עשרה וחצי הכרתי את מי שהיה לבעלי כשמלאו לי עשרים. במותו הייתי בת חמישים וחמש. מעולם לא
כשהייתי בת שבע עשרה וחצי הכרתי את מי שהיה לבעלי כשמלאו לי עשרים. במותו הייתי בת חמישים וחמש. מעולם לא
חלפה שנה וחצי מאז מותו של המנוח שלי והבית ממשיך לחוד לי חידות. המנוח העריץ דברים מושלמים, והיה מוכן לטרוח
שנה אחר מותו של בעלי החזיר הפסנתר של שופן את המוסיקה לחיי. כעת אני שומעת סידרת קונצרטים נפלאים. צוותא תל-אביב.
בעלי עליו השלום היה חובב גדול של כלי רכב. אוטואים שכאלה. את הזוגיות שלנו התחלנו רכובים על גבי כְּדַרְלָעוֹמר, אופנוע
זה זמן מה חשדתי כי כאשר איני בבית, בובה נחה לה במיטתי, שבר שהיה אסור עליה באיסור מוחלט. בכל פעם
חיינו היו מלאים משפחה, חברים ואנשי עסקים. במלאת שלושים למותו הגיעו כולם לאזכרה. מרביתם נדדו אחר כך לגינת ביתנו וטרפו
היו לנו, לבעלי עליו השלום ולי, שתי כוסות תואמות לקפה של בוקר. אם כי, למען האמת ההיסטורית עלי להודות שמעולם
בין שידורי הטלוויזיה לבין העיתונים, בעודי דגה מתוך סיר המרק הרותח את הקבנוס, כדי להחזירו לשם אחרי שאטחן את האפונה,
התגלגלתי לחופשת סופשבוע ברומא. בפיאצה ד'אספניה הצצנו בחלון הראווה של "חדרי התה של מיס בבינגטון". אולם גדול נגלה לעינינו, תקרתו
בלילה פרצה סערת גשמים מלווה ברקים ורעמים. בובה התרוצצה אחוזת טירוף בין חדרי לחדרו של בני, והפעילה לסירוגין את מערכת